מקור: איריס שור
איריס שור, הקימה את חברת הסטארטאפ הראשונה שלה בשם VisualTao בשנת 2006, שם עבדה כסמנכ"ל מוצר.
ב-2009, כשהיתה רק בת 28, ביצעה את האקזיט הגדול שלה, במסגרתו נרכשה החברה שייסדה על ידי אוטודסק – שם ניהלה את תחום המוצר והשיווק של AutoCAD WS, המוצר אותו פיתחה בסטארטאפ. כיום המוצר שפיתחה נהנה מלמעלה מ-8 מיליון משתמשים מקצועיים, הכוללים גם חברות גדולות וידועות.
לפני כחמישה חודשים עזבה את אוטודסק במטרה להקים את הסטארטאפ החדש שלה – Takipi (טקיפי), שנכון להיום נמצא עדיין ב-Stealth Mode, לאחר גיוס Seed מאנג'לים.
בריאיון עימה, מסבירה לנו איריס כיצד עלה הרעיון למוצר שפיתחה, איך זה מרגיש עבורה להיות אישה ב'עולם של גברים' ומדוע מעודדת צעירות בגילאי תיכון להכנס אל עולם הטכנולוגיה כבר בגיל צעיר.
כיצד עלה הרעיון עבור VisualTao? האם כבר בתחילת הדרך 'כיוונת אל עבר האקזיט', או שהמחשבה הגיעה לאורך התהליך?
הרעיון ל-VisualTao עלה עוד בתקופה שהייתי סטודנטית לארכיטקטורה. הגעתי ללימודי ארכיטקטורה עם רקע טכני, לאחר ששירתתי בתפקיד טכני במודיעין ועבדתי כמתכנתת לפני הלימודים וכאשר התחלתי לעבוד במשרדי ארכיטקטורה, הופתעתי לגלות כמה השימוש באינטרנט בתחום זה נמצא בחיתוליו. העבודה בתחומי ההנדסה, ארכיטקטורה ועיצוב מבוססת על שירטוטים – קבצים ומודלים גראפיים מורכבים, אליהם צריכים לגשת ממיקומים ומכשירים שונים. היה לי ברור שבניית פתרון שיאפשר עבודה ממשית מכל דפדפן וטלפון נייד יכולה להיות מהפכה בתחום, וכמה שנים מאוחר יותר כך היה.
ב-VisualTao התקדמתי צעד צעד, כאשר כל התקדמות היתה אתגר אדיר – גיבוש צוות, פיתוח טכנולוגי מורכב, גיוס כספים בתקופה לא פשוטה. הייתי הרבה יותר מרוכזת בהתקדמות אל עבר הצעד הבא מאשר תכנון אקזיט. עם זאת, אני חושבת שחשוב לחברת סטארטאפ בתחילת דרכה לחשוב על האקזיט, כתרגיל המאפשר לבנות תובנות כדוגמאת הבנה של החברות הפועלות בשוק, מה הסטארטאפ יכול לפתח שחברות גדולות לא, מי הם הלקוחות האסטרטגיים וכדומה – כל אלה קריטיות לפיתוח המוצר והחברה.
באילו אתגרים נתקלת כשרצית לגייס הון עבור החברה? מדוע לדעתך קשיים אלה התעוררו?
VisualTao לא היתה חברה סטנדרטית – פעלנו בשוק לא מאד מוכר שהיו בו הרבה חברות סטארטאפ פעילות. היינו צוות צעיר ללא רזומה בתחום היזמות ועמדנו בפני אתגר טכנולוגי עצום, שחברות אחרות נכשלו בו בעבר. כל אלה, בנוסף לאקלים כלכלי בעייתי (את סיבוב הגיוס הראשון עשינו בתחילת 2009 בשיא המשבר הכלכלי), לא הקלו בגיוס ההון. מה שכן עבד לטובתינו הם הישגים בתחום הטכנולוגי ובתחום המוצר. אל גיוסי ההון הגענו עם גרסאת בטא עובדת, שאיפשרה למשקיעים להתנסות במוצר באופן מלא. גם בחברה החדשה שהקמתי, אנו שמים את הדגש על פיתוח מוצר פרקטי המבוסס על טכנולוגיה יחודית.
כיום את עובדת על סטארטאפ חדש בשם Takipi. כיצד עלה הרעיון עבורו? מה תוכלי לספר לנו על הסטארטאפ בשלב זה?
את Takipi הקמתי בנובמבר 2011, ביחד עם צוות שאני עובדת איתו מימיו הראשונים של הסטארטאפ הראשון שלי – טל וייס, דור לוי, חן הראל וניב שטינגרטן.
הרעיון לטקיפי נולד לפני שנתיים, בהשקה הרשמית של המוצר שפיתחנו בסטארטאפ הראשון. ציפינו לכמה עשרות אלפי משתמשים בשבוע הראשון ולהפתעתינו כעבור כמה שעות חצינו את רף ה-100,000 משתמשים – והדרך למיליון הראשון היתה קצרה בהרבה מהמתוכנן. עם המשתמשים הגיעו גם הבעיות הטכניות הלא צפויות וכדי לייצב את התוכנה, כל חברי הצוות עבדו ימים ושבועות לאיתור ופתרון באגים בסביבה מורכבת – מספר רב של שרתים בענן, עשרות אלפי משתמשים מחוברים בו זמנית ותהליכים מורכבים להעלאת גרסאות. משיחות עם חברות מקבילות וסטארטאפים אחרים בתחום למדנו שכולם עוברים תהליכים דומים.
בטקיפי אנו בוחנים מחדש את תהליכי הפיתוח והדיבוג (Debug) בענן. השאלה שמנחה אותנו היא: כיצד מכונות ריצה וירטואליות לתוכנה (כגון Java) היו מתוכננות ונבנות במציאות של היום, המאפשרת כוח חישובי גדול יותר וחיבור רציף לענן. גרסאת הבטא אמורה לצאת בעוד כמה חודשים וכבר בה אנו צופים שנוכל לחסוך למתכנתים זמן דיבוג על בסיס יומי.
מקור: איריס שור
מהם הסיכונים הגדולים ביותר עבור יזם מתחיל?
בעוד שכשכיר ניתן להצליח באמצעות סט מצומצם של כישורים, הכולל כישורים טכניים, ניהוליים או חברתיים – יזם מחוייב על בסיס כמעט יום-יומי להתמודד עם מצבים חדשים. יזמים רבים חושבים שלאחר גיוס ההון הראשוני יוכלו לשכור אנשים מתאימים לכל תפקיד – שיווק, ניהול טכני, עיצוב ומכירות, כאשר בפועל הם צריכים להיות מאוד מעורבים ולהוביל את כל הפעילויות הללו.
אני מצאתי את עצמי פעמים רבות עוסקת (ובהצלחה, רוב הזמן) בתחומים רחוקים מאוד מסט הכישורים ההתחלתי שלי, שכללו בין היתר כתיבה ובימוי של סרטוני וידאו, ניהול פעילות ברשתות חברתיות בסין, שיפוץ משרדים, טלפונים קרים ללקוחות, פתירת בעיות מיסוי ואפילו גיוס מועמדים בדרכים יצירתיות. אני חושבת שגמישות והרחבה של סט הכישורים באופן מתמיד הם אל"ף-בי"ת לכל יזם מתחיל. כמעט ולא עובר יום שבו אני לא לוקחת נשימה עמוקה וצוללת למשימה שמעולם לא עשיתי בעבר.
האם לדעתך יזמיות נתקלות באותה 'תקרת הזכוכית' שקיימת בשוק העבודה כשכירות?
זאת אולי לא התשובה הקונבנצינאלית, אבל חד משמעית לא. בכל המסלולים שעברתי, החל מגיוס הון מאנג’לים, גיוס מקרנות הון סיכון ועד מכירת הסטארטאפ והתברגות בחברה הרוכשת בתפקיד בכיר, מעולם לא הרגשתי אפליה לרעה. אני חושבת שהיופי ביזמות הוא שאתם נשפטים על פי החברה שבניתם והמוצר שפיתחתם.
כאשר גייסתי הון, בחנו את הטכנולוגיה והמוצר שהצגתי. כאשר גייסתי עובדים, הם בחנו את העבודה המאתגרת ואת סביבת העבודה. ביזמות, בניגוד לעבודה כשכירה, היתה לי הזדמנות לבנות מוצר, חברה ואפילו משרדים שהיו כרטיס הביקור שלי והציגו אותי באופן מלא יותר מכל קורות חיים.
מדוע לדעתך יש פחות נשים בעולם היזמות בישראל – ובכלל בעולם?
כאשר יזם מקים חברה, הוא מצהיר שהוא הולך לשנות את העולם. בסטארטאפ הראשון שהקמתי הצהרתי שלדעתי מהנדסים וארכיטקטים צריכים לעבוד בדרך שונה ממה שהם רגילים. בסטארטאפ הנוכחי שאני עובדת עליו, אני מתכוונת לשנות את האופן שבו מתכנתים עובדים. צריך הרבה אומץ והערכה עצמית גבוהה להצהרות מסוג זה – ולצערי אני רואה פחות נשים שמעיזות.
קריירה ביזמות היא אומנם מאד דומיננטית, אך אני לא חושבת שהיא צורכת יותר זמן או משאבים מקריירה ברפואה, משפטים או כל תחום אחר שבו רואים מספיק נשים המתמחות בו. אני חושבת שנשים יכולות להיות יזמיות מצויינות ושהן מצויידות בכל הכישורים המתאימים. האתגר הגדול של נשים הוא לקחת את הצעד הראשון, לחשוב בגדול וללכת על כל הקופה.
פתחת ביוזמה של צירוף בנות צעירות אל עולם הפיתוח והתוכנה, מדוע בחרת להוביל את היוזמה וכיצד היא עובדת בפועל?
אחד האתגרים המרכזיים שכל סטארטאפ עומד בפניו הוא גיוס כוח אדם איכותי וסטארטאפים טכנולוגיים מקדישים כמויות אדירות של זמן ומאמצים לאיתור מתכנתים מבריקים. בין עשרות ומאות ראיונות העבודה שערכתי למתכנתים מאד בלטו בחסרונן מתכנתות, כשרק 15-20 אחוזים מקורות החיים שקיבלנו היו של מתכנתות. מלבד הרצון לראות עוד נשים בתפקידים טכניים, היתה לי גם תחושת החמצה, בעוד שכל כך מורכב למצוא כוח אדם איכותי – אנחנו מפספסים חלק גדול מאוכלוסיה עם פוטנציאל אדיר.
אחד ההבדלים המרכזיים ששמתי לב אליו בראיונות שערכתי, הוא שבזמן שרוב המתכנתים המוכשרים מתחילים לתכנת באופן עצמאי בגיל צעיר, מרבית הבנות מחכות להכשרה צבאית או ללימודי תואר אקדמאי ותוך כדי מאבדות שנים יקרות של ניסיון מעשי חשוב. ביחד עם שרון פלדשטיין ועודד מגר, מתכנתים שעבדו איתי באוטודסק, יזמנו קורס עבור בנות בתיכון, במסגרתו הן הגיעו למשרדי אוטודסק פעם בשבוע ותכנתו אפליקציית אנדרואיד.
בניגוד למסגרות לימודיות אחרות, ניסינו כמה שיותר 'לזרוק אותן למים' על מנת שילמדו כיצד להתמודד עם בעיות ומכשולים לבד ובמטרה להקנות להן כלים לפתח אפליקציות ותוכנות באופן עצמאי. התוצאות היו מדהימות – כעבור חודשיים וחצי כולן השלימו לבד פיתוח אפליקציה המסייעת בלימוד לפסיכומטרי וחלקן המשיכו בפיתוח אפליקציות באופן עצמאי. לאחר הצלחתו של המחזור הראשון, אני מקווה שנריץ מחזור נוסף בין אם במסגרת אוטודסק לבין אם מחוץ לחברה.
האפליקציה שפיתחו הבנות נקראת 'כרטיסיות פסיכומטרי' (Psychometric Cards) וניתן להוריד ולהתנסות בה בחינם דרך חנות Google Play, או באמצעות הקישור הבא.
בוגרות המחזור הראשון של הקורס. מקור: איריס שור
מהי דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ, על עתידה, על השינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות?
בשנתיים האחרונות עבדתי בעיקר בארצות הברית ושמחתי לגלות שגם מעבר לאוקיינוס חולקים אותה דעה על הסצינה המקומית – סצינה יצירתית, כשרון טכנולוגי עצום ויכולת לעשות הרבה במעט.
על אף שהוכח שגם בישראל אפשר לייצר חברות Consumer מצליחות, הייתי שמחה לראות יותר חברות טכנולוגיות. אני פוגשת הרבה יזמים עם רקע טכני מאד עשיר, שבוחרים להקים חברות ללא בסיס טכנולוגי ולא תמיד משקללים את הקשיים השיווקיים. אני חושבת שכאשר מקימים חברה עם מימון מוגבל, בהנחה שיש את הרקע המתאים, כיוון טכני הוא בעל סיכויי הצלחה גדולים יותר.
מהם שלושת הטיפים שלך ליצירת מוצר מוצלח?
1. כדי לרכז את הפיתוח הטכנולוגי סביב מוצר ממוקד – לא מספיק לפתח טכנולוגיה מהפכנית או API ייחודי. מוצר ממוקד הוא הדרך המהירה ביותר להוכיח את הפוטנציאל העיסקי והצורך של המוצר בשוק. הרבה יזמים מגלים שלמצוא מוצרים אחרים שיעשו שימוש בטכנולוגיה שפיתחו, זו משימה לא פשוטה.
2. מוצר טוב צריך ליצור רגש – אם הצלחת להפתיע, להצחיק או לרתק את המשתמש, ה-Engagement עולה וכך גם הויראליות. פעמים רבות אני מוצאת את עצמי מנסה ‘לביים’ את המשתמשים – כיצד גורמים למשתמש, שרואה פעם ראשונה את השרטוטים שלו על גבי האייפון, להרגיש שמדובר ברגע קסום ולא במשהו טריוואלי? כיצד ניתן להצחיק משתמש בזמן יצירת חשבון, שגורם לעיתים קרובות לאובדן משתמשים? בטקיפי, לדוגמה, בחרתי להציג את המידע הטכני והיבש יחסית, באופן המדמה את הקוד של המתכנת לנסיעה במטרו – הקוד הוא כבר לא רשימה טקסטואלית, אלא מתעורר לחיים ומקבל ייחוד ואופי משל עצמו.
3. אומנם מוצר טוב מגובש במידה רבה על בסיס אינטואיציות, אבל לכל מוצר חייבות להיות מטריקות. תתכננו את המטריקות המשמעותיות לכם כבר בשלבים הראשונים של המוצר ותוודאו שיש לכם כלים למדוד אותן. המטריקות ישמשו אותכם לא רק להבנה טובה יותר של השוק, אלא גם ככלי חושב בשיחות עם משקיעים ולקוחות. כל פיצ'ר טוב מתחיל בתחושת בטן ויצירתיות ומסתיים ב-Google Analytics, שאילתות ב-Database ורווחים באקסל.
אם היו נותנים לך את האפשרות לתת טיפ אחד ליזם המתחיל, מה היית אומרת?
הרבה יזמים בוחנים את הרעיון שלהם על פי הפרמטר של: 'האם אנשים היו רוצים להשתמש בו או לא' ואכן יש אינספור רעיונות שבמידה והיתה להם קהילה פעילה וערוצי שיווק מוצלחים, היה להם מקום של כבוד. להגיע למקום כזה אינו נחשב לטרוויאלי כלל והשאלות הנוספות שכל יזם מחוייב להם לפני שהוא יוצא לדרך הן: 'איך מגייסים כסף לרעיון הזה' – ולדעתי גיוס סכום קטן אינו קל באופן משמעותי מגיוס סכום גדול – ו'איך מגיעים למשתמשים ויוצרים קהילה'. בשני הסטארטאפים שהקמתי לא התבססתי על רעיון מוצלח אלא השקעתי (ועדיין משקיעה) את השנים הראשונות ביצירת ערך למטרת גיוס וביצירת דרכים להגיע למשתמש הראשון, למאה המשתמשים הראשונים, לאלף ולמיליון.
הזוכה הגדולה בקטגוריה היא 
הזוכה הגדולה היא 
החברה הזוכה היא 
החברה הזוכה היא 
הזוכה המאושרת היא 
הזוכה הגדולה היא 
הזוכה היא 
תכנית ההאצה הזוכה היא 
הזוכה בקטגוריה היא קרן 
